<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ב' שער י"ב</h1>
<h2>דף פז.</h2>
בתשובת הגאונים מאן דאפקיד זוזי גבי איתתא ולאו איתת גבר הוה, ואינסיבת, ותבעו מינה לגבי דינא, ונפל שבועה עלה, לית מן דינא לאשבועה כד יתבא תותי גברא. ואי אמר בעלה לא מפיקנא אינתתי לבי דינא לא מפקינן לה. דהיינו דאמרי רבנן העבד והאשה פגיעתן רעה. אבל רבינו שרירא כתב, דדוקא חבלות, אבל הלואה או פקדון או גזל, אם הוא בידה וברשותה חייבת להחזיר, ומזמנין אותה לדין עם בעלה אם הודית אלא שאין לה עכשיו משביעין שניהם, שמא עשו קנוניא על נכסי זה. ואם כפרה נשבעת כשאר בני אדם. והרי"ף ז"ל כתב, דוקא חבלות וחובות שאינה חייבת כלום תחת בעלה. אבל תבעוה בפקדונות או דברים שאפשר שהם ברשותה, חייבים. ואם כפרה נשבעת. ובעל העיטור הודה דהיכא דאיתיה בעיניה. אבל כל היכא דליתיה בעיניה הכל דין אחד בחבלות ובגניבות חובות ופקדונות, כמו שכתב באות חי"ת של חכמה. וענין כזה הכל לפי ראות הדיינים.
